החלטה בתיק סע"ש 3480-08-12

1.         התובע הינו עובד זר תושב תאילנד, אשר עבד בשירות הנתבעת מחודש אוגוסט            2004 עד לחודש מרס 2009.

            התביעה שבפנינו הוגשה בחודש אוגוסט 2012 ובה עותר התובע לחיוב הנתבעת             לשלם לו סך של מעל 112,000 ש"ח בגין הפרשי שכר מינימום, תוספת תגמול בגין     עבודה בשעות נוספות, וזכויות נלוות שונות בגין תקופת עבודתו.

2.         בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת, נטען כי התובע קיבל את מלוא הכספים            והזכויות להם היה זכאי בגין עבודתו בשירותה.

            עוד טענה הנתבעת, כי התביעה הוגשה תוך שיהוי והתיישנות, וספק אם התובע           מעוניין בה הלכה למעשה.

            לעניין זה הצביעה הנתבעת על העובדה שבעוד שיפוי הכוח שצורף לכתב            התביעה נחתם לכאורה ביום 22/09/10, תוך שהדבר נעשה בתאילנד ולא בפני        נציג קונסולרי ישראלי כדרישת הדין, וצורף אליו רק אימות של נוטריון מקומי     שגם הוא נעשה רק כשנה וחצי לאחר עריכתו.

3.         בתיק התקיים דיון מוקדם בו הוגדרו המוסכמות והפלוגתאות בתיק, מהן        עולה כי בין הצדדים נטושות שורה של מחלוקות מהותיות בכל הנוגע לתשתית            העובדתית הדרושה לצורך חישוב זכויותיו הכספיות של התובע.

            באותו מעמד חזרה ב"כ התובע והבהירה, בהמשך לדברים שהוצהרו בכתב      התביעה, לפיהם בכוונת התובע להתייצב למתן עדות בפני בית הדין.

            ברם - לאחר מספר ארכות שניתנו לתובע כדי להמציא אסמכתאות לכך            שבכונתו להתייצב - הודיעה בא כוח התובע כי לא יוכל להגיע לדיון בפני בית   הדין, וזאת מאחר ועליו לשמור על ביתו הקטינה ואשתו נעדרת מהבית באופן             בלתי צפוי בשל עיסוקה במכירות.

            לפיכך ביקשה ב"כ התובע להמשיך בבירור התביעה על בסיס המסמכים            שקיימים בידי התובע ואלה שיוצגו על ידי הנתבעת, כמו גם עדויות מטעמה.

4.         ב"כ הנתבעת הודיע כי הוא מתנגד מכל וכל למבוקש.

            להנמקת התנגדותו הצביע ב"כ הנתבעת על החשש שהועלה עוד מלכתחילה       באשר לעצם רצונו של התובע בתביעה זו, לפגמים שתוארו ביפוי הכוח, לשיהוי הרב שבו לוקה התביעה, ולפגיעה שהוא סבור שתיגרם לזכויותיו הדיוניות ככל     שלא תינתן לו הזכות לחקור בחקירה נגדית את התובע, בכל הנוגע למחלוקות      העובדתיות כבדות המשקל אשר נטושות בין הצדדים.

            עוד הוסיף, כי אינו סבור שדי בהודעה שנמסרת בעלמא באמצעות בא כוח         התובע, באשר לנסיבות שעל פי הנטען מונעות ממנו לכאורה להגיע ולמסור            עדותו.

5.         סבורני כי בנסיבות שתוארו לעיל, ניתן למצוא יותר מאשר בדל של הצדקה       בחששותיו וטרוניותיו של ב"כ הנתבעת.

            אינני רואה לנחוץ לחזור, בשלב זה, על פסקי הדין הרבים אשר ניתנו על ידי      בתי הדין האזוריים ובית הדין הארצי בהם עסקו בנסיונות ליצור איזון בין             שאיפתם לפתוח את שערי בית הדין בפני הזקוקים לסעד בכלל, ולטובת   הנמנים על אוכלוסיות חלשות דוגמת העובדים הזרים - לבין שמירה על           זכויותיהם הדיוניות והמהותיות של המעבידים, אשר בנסיבות הקיימות     לעיתים קרובות -  הינם אנשי עבודה, חקלאים העמלים יומם וליל כדי לפרנס      את משפחותיהם, וגם הם, לעיתים לא נדירות, נמנים על אוכלוסיות שבהחלט         ניתן להגדירן כחלשות.

            אינני מוצאת גם לנכון לחזור על הההתבטאויות הרבות שהועלו בפסיקת בתי   הדין, בכל הנוגע לחשש שמא חלק בלתי מבוטל מהתביעות המוגשות, לעשרות      ולמאות ואולי לאלפים של עובדים זרים, בעיקר תאילנדים שעבדו בחקלאות,            זמן רב לאחר שעבודתם הסתיימה - מוגשות מבלי שהעובד רוצה בהן, יודע על        תוכנן, ויש לו עניין כלשהו לקבלת כספים כלשהם ממי שהיה מעבידו.

            אומר רק זאת שמצטרפת אני להתרשמותם של רבים מהיושבים בדין בבתי      הדין לעבודה, לפיה עסקינן בענף "תעשייה" המרוכז במספר משרדי עורכי דין,           המנצל את הנסיבות בהן מדובר בעובדים המצויים הרחק בניכר ובמעבידים שאינם משופעים בממון וגם לא בייעוץ משפטי שעומד לרשותם, ומתוך חשש   מההתדיינות בערכאות מעדיפים לשלם סכומים כאלה ואחרים ובלבד שיזכו    לשקט.

            בהקשר זה אין לי אלא להפנות לדברים הנכוחים שנאמרו על ידי חברותי          השופטות עידית איצקוביץ ואורית יעקובס בתיקים סע' 25695-10-11 מיום           29/04/13, וכן   עב' 2554/08 מיום 21/11/10, עימן אני מסכימה.

6.         על רקע האמור, ולאור ההלכה הפסוקה בעניין המקרים בהם עובד זר מודיע     שהוא אינו מתייצב בפני בית הדין ואף לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו,        ובהינתן הנסיבות המצטברות של המקרה דנן כפי שפורטו לעיל, מוצאת אני     לנכון להורות לתובע להגיש, כתנאי להמשך הפעלת שיקול הדעת והבדיקה             האם יש מקום להיעתר לבקשה ולהכריע בתביעתו לאור מסמכים שיוצגו          מטעמו ועדות מטעם הנתבעת בלבד,  תצהיר ערוך ומאומת כדין, ובו יוצהר      שהוא אכן מעוניין בדיון בתביעה שהוגשה תוך שהוא מתייחס לפרטיה, יובהר       מדוע חלפה תקופה כה ממושכת עד להגשת תביעתו ובין החתימה על יפוי הכוח             ועד לאישורו, וכן יומצא פירוט של הנסיבות בגינן אינו יכול להופיע בבית הדין             ומהם המאמצים שנעשו כדי לאפשר הופעתו, ככל שנעשו כאלה.

            תצהיר כנדרש יומצא עד ליום 01/12/10.